חינוך אמיתי בתקופה לא אמיתית- חלק ב

במאמר הקודם עסקנו באחד המאפיינים העיקריים של התקופה הפוסט מודרנית בה אנו חיים, והוא "קץ האידאולוגיה", התפיסה הגורסת שאין אמת מוחלטת בעולם.

תפיסה זו, המחלחלת בינות לחרכי החיים, התרבות והתקשורת המערבית (לדוגמה בתוהו ובוהו השורר ברשת האינטרנט), היא תפיסה שלא מקבלת בעצם חינוך ערכי לערכים מוחלטים, בטח ובטח שלא לדבר על תורת אמת.

עם כל הקושי שבדבר, גם בתקופה כזו, יש עניין להתבונן ולנסות להבין היכן המימד המתפתח, הקיים בה, מתוך תפיסה אמונית המחפשת את דבר ה' גם בתהליכי החיים הסובבים אותנו.

ואם כן, יש עניין להבין מהו היסוד עליו נשענת התפיסה הפוסט מודרנית, האומרת שאין לקבל אמת מוחלטת?

ראשית, נביא את תפיסתו המעמיקה של רבי נחמן מברסלב (שניתן לומר שחזה את הפוסט מודרניזם, ואף התייחס לרבים ממאפייניו. לא לחנם דרכו היום רלוונטית וחיה מתמיד) לשאלה זו, ולאחר מכן נמצא את שורשיה בתקופתנו.

באחד מסיפורי המעשיות, "מעשה מחכם ותם", מספר רבי נחמן על תם וחכם, שגדלו יחד, אך בשלב מסויים כל אחד יצא לדרכו, והעמיק את דרכו הייחודית, התם בתמותו, והחכם בחוכמתו.

לאחר כמה וכמה גלגולים בסיפור, מגיע שלב בו המלך קורא לכל אחד מהם, ומזמין כל אחד מהם בפניה ישירה (שליח הנושא איגרת) לארמון.

כאשר הפניה מהמלך מגיעה אל החכם, שמצד אחד מתואר כחכם גדול, אך מצד שני מתואר כגאוותן וכחלש אופי מבחינה פנימית, היא מזעזעת אותו עד מאוד.

תוך כדי שהתם כבר בדרך למלך, החכם מנסה לעכל את הפניה מהמלך, ודי "מסתבך":

וְעָנָה וְאָמַר: מַה זֹּאת, שֶׁהַמֶּלֶךְ כָּזֶה יִשְׁלַח אַחֲרַי, עֲבוּר שְׁפַל בֶּרֶךְ כָּמוֹנִי, וּמָה אֲנִי, שֶׁהַמֶּלֶךְ יִשְׁלַח אַחֲרַי? ... אִם אֹמַר בִּשְׁבִיל חָכְמָתִי - מָה אֲנִי כְּנֶגֶד הַמֶּלֶךְ? וְכִי אֵין לְהַמֶּלֶךְ חֲכָמִים? וְגַם הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ בְּוַדַּאי חָכָם גָּדוֹל, וּמָה הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁהַמֶּלֶךְ יִשְׁלַח עֲבוּרִי? וַיִּשְׁתּוֹמֵם עַל זֶה מְאֹד מְאֹד

דווקא המפגש עם המלך מאיר את החולשות והחיסרון של אותו חכם גדול, ובעצם המפגש עם המלך בוחן ומחייב את החכם, ואין לחכם הסבר אחר לקריאת המלך מאשר הזמנת "מלכודת" על מנת להחליש ולהכשיל אותו. אבל בשלב ראשון וטבעי ברור לחכם כי ההזמנה אמיתית.

ואותן אימה וחולשה אישית (המאפיינות מאוד את מידת הגאווה), שהן בכלל שייכות לתחום הרגשי, מביאות את החכם למסקנה שכלית מפתיעה מאוד:

"עָנָה וְאָמַר זֶה הֶחָכָם ... שֶׁאַחַר שֶׁהִשְׁתּוֹמֵם וְהִתְמִיהַּ עַצְמוֹ ...: תֵּדַע מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר דַּעְתִּי, שֶׁבְּהֶכְרֵחַ הַדָּבָר מוּבָן וּמְבֹרָר, שֶׁאֵין מֶלֶךְ בָּעוֹלָם כְּלָל, וְכָל הָעוֹלָם טוֹעִים בַּשְּׁטוּת הַזֶּה".

החכם מוחק את קיום המלך מבחינה שכלית, דווקא בגלל הקושי המהותי שבמפגש האישי איתו. הוא נמצא בטראומה כל כך גדולה, עד כדי כך שהוא מצליח לשכנע את השליח מהמלך, בכך שאין מלך, והם יוצאים יחד למסע בו הם רוצים להראות לעולם שאין מלך.

אם נעמיק במשמעות הסיפור, נבין שגישה ה"כופרת" במלך, עושה זאת בעצם מתוך חולשה במבחינת יכולת המפגש איתו, ומתוך חשש (שיש בו גם צדק) שהמפגש יכול להביא לתוצאות קשות.

באופן כללי, מלמד אותנו רבי נחמן שפיתוח הגישה השכלית פילוסופית, נובא בעצם מהכוחות או החולשה הנפשיים מהותיים, שיש למפתח הגישה.

ומכאן לתפיסה הפוסט מודרנית, הגורסת שאין אמת מוחלטת. אם נתבונן בגורמי התקופה, נראה שיסודם במשבר עצום בחברה המערבית, המביא אותה ללכת בדרכו של החכם, ופשוט להחליט שאין אמת בעולם, מכיוון שתפיסה הגורסת שיש אמת, מביאה לכאורה אך ורק לנזק, והיא מאיימת עד אימה.

אחד ההסברים להיווצרות התקופה הנוכחית, הוא כישלון התקופה המערבית מודרנית.

במאה העשרים, שלכאורה אמורה להיות המתקדמת ביותר מבחינה אנושית, מוסרית ומדעית, נשפכת כמות הדם הגדולה בהיסטוריה האנושית. מאות מיליונים נהרגים בשתי מלחמות עולם ובשלטונות מדיניים, ושיאם של התהליכים הזוועתיים הם הטלת פצצות האטום על יפן, וכמובן השואה.

כל זאת מביא את החברה המודרנית לחוסר אמון באמת מוחלטת, המביאה לכאורה למלחמות ולהרג, ומכאן לחוסר אמון באנושות, ובהגיון האנושי.

לא לחנם ברבות ממדינות אירופה (והמובילה שבהם היא פולין) כיום ישנה ילודה שלילית (נולדים פחות מאשר מתים), שלא לדבר על קושי בחיי זוגיות, מכיוון שרבים מיואשים מהחיים האנושיים.

משבר זה הינו משבר רגשי חווייתי, טראומטי, המתפרט לאחר מכן לתפיסה פילוסופית, כמו שהסביר רבי נחמן בדרכו של החכם. במצב כזה, אין בעצם עם מי לדבר. כאשר אדם תופס שאין אמת, מתוך טראומה ואימה רגשית, הוא לא יסכים לשמוע על אמת כלשהי.

לאחר הבנה זו, יש לחשוב כיצד להתייחס נכון לתופעה זו, של טראומה אנושית, מהאנושות עצמה, המרחפת כיום מעל החיים המערביים בכל מאפייני החברה.

אך לא פחות מכך, יש להבין מהי ה"אמת" של שלב זה, היכן תקופה זו דווקא נוגעת בנקודת אמת בעבודת ה'.